"את מרגילה אותה/ו לידיים!!"

מי לא שמעה את המשפט הזה מיליון פעם?!

🐣 אז בחודשים הראשונים אין עדיין הרגלים (למשל רק החל מגיל 5 חודשים אפשר ללמד הירדמות עצמאית),
מגע אנושי חיוני לכל אדם, מרגע הלידה ולאורך כל החיים!
מה גם, שמחקרים הוכיחו כי מגע הוא צורך קיומי והישרדותי להתפתחותו של התינוק,
שבחודשים הראשונים "אוהב" להיות הרבה על הידיים, מוחזק ומחובק.

מרגע הלידה, התינוק בהצפה כלל חושית מאוד גדולה:
לראשונה הוא נושם באופן עצמאי, עיניו נחשפות לאור אחרי שהות בחושך, הוא שומע קולות, צלילים ורעשים חדשים, כולל גם הקול שלו (ברחם שמע את קול אימו, פעימות ליבה ואת מערכת העיכול שלה), העור שלו נחשף למגע שלא הכיר, תחושות חום וקור, תחושות טעם, מערכת העיכול שלו מתחילה לפעול ועוד..
והכל קורה בו זמנית… מטורף.. נכון?!

לכן אנחנו מבינים שכשהוא רוצה "הרבה ידיים",
זה כי הוא זקוק לעוגן שלו בעולם. וזאת את אמא. או אבא.
(וגם כל דמות מטפלת טובה ומיטיבה)
אז אל תחששו, שאולי אתם מרגילים אותו לידיים או שהוא יהיה ילד מפונק כשיגדל.

כאשר התינוק שלנו חווה מגע אוהב ומרגיע,
ביחד עם קול וריח מוכרים, קירבה לפעימות הלב,
(ערסול, כרבול ומגע עמוק כדוגמת עיסוי כפות רגליים, ידיים, בטן,
חשובים גם הם לחוויית המגע הרחמית).
זה יעזור לו לחוות ולפתח תחושת אמון וביטחון בנו ובעולם.
ובנוסף, גם יסייע לו להרפות שרירים ולהירדם עטוף באהבה.
וכאמור, אפשר להתחיל ללמד את התינוק שלנו להירדם בצורה עצמאית החל מגיל 5 חודשים.

בתמונה: אגם בגיל 6 ימים (היום בת 2.5) מחובקת בידיים האוהבות של אבא,
בזמן שאמא מצלמת ומנשנשת משהו