אז אחרי שעברנו את הלידה, הברית, מפל ההורמונים וההלם הראשוני…
(מה שנשמע כמו פרק מהעתיד של דורה בדרכה להורות)
היתה תקופה עייפה ומבולבלת ששום רשימת לידה לא הכינה אותי אליה.
וככל שאני פוגשת יותר ויותר אמהות להדרכה לאחר לידה,
אני מבינה שאני לא היחידה.

אני זוכרת ששאלתי את עצמי, למה התינוק שלי ישן ביום וער בלילה?
(בהתחלה חשבתי שהוא פשוט דומה לאבא שלו..) – ירד בעריכה
למה הוא שוב בוכה?? למה הוא נרגע ונרדם רק על הידיים?
כמה הוא צריך לאכול? ועוד ועוד אינסוף שאלות…
שרובן נובעות מהשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא:
הטרימסטר הרביעי.

אז מה זה אומר?
כשהתינוק שלנו נולד הוא עדיין עובר. עובר מחוץ לרחם. ניו בורן.
בהתחלה הוא באמת נראה עובר, שהלבישו אותו בבגדים מתוקים.
כשחלק גדול מהמערכות בגופו עדיין לא בשלות,
זהו בשבילו בעצם השליש "הרביעי" של ההריון.
ואם נבין את המשמעות, זה יעזור לנו להבין את הצרכים שלו.
אלו הם צרכים הישרדותיים.
אז כדי שהוא יוכל להשלים את ההתפתחות של מערכות גופו,
אנחנו צריכים לעזור לו במידת האפשר,
לחוות את התחושות הרחמיות המוכרות לו:

תזונה – כשהתינוק שלנו היה ברחם, הוא ניזון ישירות דרך חבל הטבור,
לכן הוא לא הכיר תחושת רעב או שובע.
התינוק בשלב הזה, בין אם יונק או ניזון מתמ"ל צריך לאכול "לפי דרישה".
על כן, חשוב לזהות את סימני הרעב שלו, ולהיענות להם בהקדם.

מגע, אחיזה ותנועה – הרחם הינו סביבה מימית,
ודפנותיו עוטפות ומחבקות את העובר 24/7. הוא אפילו לא ממש חווה את כח המשיכה.
וזה מסביר לנו את הרצון שלו להיות הרבה על הידיים, מוחזק ומחובק.
אל תחששו שהוא יתרגל, בשלב הזה אין הרגלים.
זה חשוב על מנת ליצור אצלו תחושת אמון וביטחון בסיסיים בעולם.
טיפ: מנשא זה החיים! (ואפילו יותר בילד השני וכן הלאה)

שינה – התינוק ברחם חווה תנועה ולרוב נמנם ביום והתעורר בלילה.
כך גם בשבועות הראשונים שלו, התינוק שלנו לעתים יישן יותר ביום.
בתקופה הזאת גם כמעט ואין הפרשה של הורמון המלטונין
(הורמון השינה שמתחיל בסביבות גיל חודשיים).
על כן הכי חשוב להיות קשובים ולהיענות לסימני העייפות.
אפשר להתחיל טקס שינה אך מומלץ להמתין עם הקניית הרגלי שינה עד גיל 5 חודשים.

וכדאי לזכור, שאחרי כל הסימנים,
הבכי שלו זאת הדרך היחידה שלו לתקשר את מה שהוא צריך,
על כן יש לתת מענה תמידי ומיידי לבכי.
מה שמאפשר את בניית ההתקשרות הבטוחה.

בהצלחה!