זאת אני לפני כ-5 שנים, לקראת הלידה הראשונה שלי.
(שבוע 34 ליתר דיוק, אבל מי ספר :), עם לביא בבטן.
מאז, התמונה הזאת לצד המיטה שלנו. מזכירה לי תמיד איך הכל התחיל..
קצת לפני שהחיים השתנו. השתנו זה אנדרסטייטמנט.
מהלידה חזרנו הביתה בידיים מלאות ברוך ה'.
ומאז עברו הרבה מים עם בלנאום בנהר.
ועוד לידה של גוזלית מתוקה.
אבל, אם יכולתי לחזור בזמן, הייתי אומרת לעצמי כמה דברים:

בואי בראש פתוח!
תקראי, תצפי, תשאלי, תקשיבי, גגלי..
אפשר שתהיה לך תכנית לידה בראש, אולי אפילו כתובה. הדפסת?! מעולה!
תשאירי בתיק לידה ובואי בראש פתוח.
ובעיקר תתמסרי לתהליך באמונה שלמה.
כי הכל הכל יכול להשתנות.
זה מתחיל בלידה, אבל בעצם נכון לגבי כל דבר בהורות.
בלידה הראשונה שלי היו הרבה ציפיות וגם לא מעט בלת"מים והפתעות..
והלידה גם היתה שונה ממה שציפיתי (נושא לפוסט אחר).
אולי אם הייתי באה בראש פתוח, עם קצת פחות ציפיות,
זה יכול היה להפחית גם רגשות פחות נעימים שבאו אחריה..
כלומר, חוץ מאלו הבלתי נמנעים בגלל מתקפת ההורמונים שתבוא..

"לידה (ארוכה, קצרה, קשה או קלה ככל שתהיה) היא אפיזודה חולפת"
וזה, המשפט היחידי שאני זוכרת מקורס ההכנה ללידה.
יש מצב שהיו שם גם כמה הרצאות, תיאורים, מצגות, תרגילים וסיור בחדרי לידה…
אבל זה באמת באמת המשפט היחידי שאני זוכרת.
המשפט הזה שם אותי בפרופורציות אל מול תחושת ההליכה אל הלא-נודע,
אל הארמגדון הזה שנקרא לידה ראשונה.
וגם מזכיר לי, שמיד אחריה יש את החיים עצמם.
ויותר מהשאלות (החשובות) כמו: האם ללדת בלידה רגילה או קיסרית, בבריכה עם דולפינים, עם או בלי אפידורל…
הכי חשוב, שתצאי בריאה בידיים מלאות!

הודעה חשובה: כל החנויות יהיו פתוחות גם אחרי הלידה.
אז בחייאת תפסיקי להסתובב בחנויות עם הבצקות שלך ברגליים (וואי איזה בצקות היו לי בסוף כל סיבוב כזה בקניון..), ולחפש עוד משהו לחדר של התינוק.
גם ככה הוא לא יבלה בו לפני גיל חצי שנה. אז מה כן?
כדאי להכין מבעוד מועד את הבית ואת הדברים הבסיסיים לתינוקי:
חיתולים, מגבונים, בגדים וכו' וכו' (כל רשימת לידה עושה את העבודה)
כדאי לארגן מראש אוכל מזין מוכן, שאפשר לחמם ברגע ונשנושים לך, אמא.
הכי הכי כדאי שתנוחי ותמלאי את הסוללה שלך. ועל זה גם בהמשך..

אז לכל מי שממש בקרוב יולדת.. את אלופה ואמיצה!
שיהיה לך המון בהצלחה ובידיים מלאות!

*התמונה צולמה ע"י הילה לופו המהממת